שראל ואח' נ' יוניון מוטורס בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תובענה כספית על סך 132,743 ₪ (מטעמי אגרה), אשר עניינה ליקויים ברכב מסוג טויוטה, אשר נמכר לתובע 1 על ידי נתבעת 1.

תובע 1 רכש ביום 28.07.2002 מנתבעת 1, יוניון מוטורס בע"מ, באמצעות נתבעת 2, מוסך האחים קצב בע"מ, רכב חדש מסוג טויוטה קורולה, שנת ייצור 2003 (להלן- הרכב) וזאת בתמורה לסך של 115,450 ₪. הרכב נרכש על ידי תובע 1 עבור תובעת 2, שראל א. מיכאל שירותי רפואה בע"מ. תובע 3, רופא במקצועו, הוא בנו של תובע 1 ומנהל את תובעת 2.

הרכב נמסר ביום 09.08.2002 אצל נתבעת 2. לטענת התובעים, כחצי שנה לאחר מועד המסירה, החלו ברכב תקלות רבות אשר עיקרן, כיבוי פתאומי של המנוע תוך כדי נסיעה במהירויות שונות. התובעים פרטו כ- 12 מקרים שכאלה. כאשר בכל פעם הובא הרכב לטיפול במוסך נתבעת 2. בכל פעם הובטח, שהתקלה תוקנה ובכל פעם שבה על עצמה.

לטענת התובעים, התקלות החוזרות ונשנות ברכב מעידות עליו, כי היה פגום מלכתחילה. לטענתם, כתוצאה מכך נאלצו למכור את הרכב לצד שלישי תוך הפחתה ממשית משוויו. כמו כן, לטענתם, נגרם להם נזקים כתוצאה מ"בזבוז זמנם" במוסכים.

לטענת נתבעת 1, יש למחוק מכתב התביעה את תובעים 1 ו- 3, שכן הרכב נרכש עבור תובעת 2. לטענת נתבעת 1, לא הוכח, כי בכל הפעמים בהן הובא הרכב למוסך היה זה בעקבות "הדממת מנוע" ובכל מקרה, הטיפולים שנעשו במוסך נתבעת 2, אינם בתחום אחריותה.

לטענת נתבעת 1, לא בוצעו טיפולים שוטפים ברכב בהתאם להנחיות והוראות היצרן וכפועל יוצא מכך נגרם נזק למנוע הרכב. לטענת נתבעת 1, התובעים לא הרימו את נטל המוטל עליהם להוכיח, כי במנוע הרכב היה פגם בייצור, שגרם ל"הדממת מנוע במהלך נסיעה". בנוסף טוענת נתבעת 1, כי התובעים לא הוכיחו את שיעור הנזק.

לטענת נתבעת 2, מאחר וטענת התובעים היא, כי נמכר להם רכב עם מנוע פגום ומאחר והסכם המכר הוא בין התובעים או מי מהם לבין נתבעת 1 וכי האחריות לטיב המנוע היא על נתבעת 1, אין בכך כדי להקים עילת תובענה נגד נתבעת 2. לטענת נתבעת 2, בכל מקרה, נדרשת חוות דעת מומחה על מנת להוכיח את טענות התובעים, ומשלא הוגשה, דין התובענה להידחות.

דיון

בכתב התביעה ובתצהיר תובע 3 מפורטים בצורה מסודרת שורה של מקרים בהם כבה מנוע הרכב במהלך נסיעה. לטענת נתבעת 1, "עיון בדו'ח ריכוז הטיפולים ביחס לטיפולים שנעשו ברכב [נספחים ג-יב' לת.ע.ר. התובע 3] מלמד, כי ברובם המכריע של הפעמים הרכב הוכנס למוסך לא בשל כיבוי המנוע במהלך נסיעה אלא בשל ביצוע טיפולים שוטפים (באיחור ניכר); החלפת רפידות בלם (המהווים חלפי בלאי); החלפת מצבר (המהווה חלף בלאי); הרכבת אביזרים וטיפול בעניינים פעוטים כגון מאפרה וגומי לחלון" (סעיף 13.4 לסיכומים).

עדותו של תובע 3 ביחס לאירועים נשוא התובענה נמצאה אמינה בעיני והיה בה כדי לשכנע, כי אחת לחודשיים (בממוצע), כבה מנוע הרכב במהלך נסיעה.

למרות שגרסת התובעים בדבר התקלות ברכב וטענותיהן נמצאו אמינות ומהימנות, לא ניתן להתעלם מהעובדה, שלצורך הוכחת ליקויים במנוע נדרשת חוות דעת מומחה. התובעים נמנעו מהגשת חוות דעת אשר תתמוך בטענותיהם בדבר ליקויים במנוע. התובעים הגישו מסמכים של חב' טויוטה לפיהם ייתכן שהיה קיים פגם במנוע הרכב, כמו גם ברכבים מסוגו (ת/3, ת/4). לטענת התובעים, במהלך שנת 2005 גילה יצרן הרכב, כי קיים פגם במנועי סדרת ZZ121, בשלדות אשר מספריהם פורטו במסמך וניתנו הוראות ברורות לגבי נוהל התיקון. המידע הועבר לנתבעת 1 אשר העבירה אותו גם לנתבעת 2. לטענת התובעים, על פי האמור בת/3, בסדרת הרכבים אליה שייך הרכב קיימת בעיה של תצרוכת שמן מופרזת המעידה על פגם במנוע ודורשת החלפתו. לא ניתן לקבל טענה זו מאחר ועל פי מסמכי חב' טויוטה, אין מדובר בבעיה קיימת בוודאות אלא מדובר בבעיה אפשרית, ללא חוות דעת מומחה, לא ניתן לקבוע, כי ברכב אכן הייתה "תצרוכת שמן מוגזמת", המעידה על בעיה במנוע.

על אף האמור לעיל סבורני, שעל נתבעת 1 לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה להם ובגין הנזקים אשר נגרמו להם כתוצאה מהתקלות החוזרות ונשנות ברכב ובגין הביקורים החוזרים ונשנים במוסך. נזקים אלה קשים לכימות וקשים להוכחה, מכאן שיש מקום לפסיקת פיצוי גלובאלי.

התובעים רכשו רכב חדש ושילמו עליו במיטב כספם. אף על פי כן, נאלצו להגיע בתדירות גבוהה ולא סבירה למוסך המורשה מטעם היבואנית, בשל תקלות וליקויים ברכב. לרוכש רכב חדש יש ציפייה לגיטימית, כי לא ייאלץ לסור למוסך באופן תדיר וכי רכישת רכב חדש מונעת ביקורים תכופים מעין אלה וכי השימוש ברכב יהיה תקין ורציף. בעניינינו, ציפייה לגיטימית זו נכזבה. אין ספק בעיני, כי הדבר גרם לתובעים אובדן זמן, אי נוחות ועוגמת נפש.

בנוסף, גם אם נקבל כלשונו את האמור ב"דו"ח ריכוז טיפולים לרכב" וגם אם היה מדובר במספר תקלות קטן יותר מהנטען על ידי התובעים יש לזכור, כי מדובר בתקלות שאין להקל בהן ראש, אשר אירעו במהלך תקופה קצרה ובגינן נאלצו התובעים להביא שוב ושוב את הרכב למוסך.

ביום 18.09.2003 הוחלפה סעפת היניקה. כעבור שבועיים וחצי הוחלף המצבר (05.10.2003). ביום 15.04.2004 הוחלפה אחת מנוריות הרכב. כחודש וחצי לאחר מכן, עוד ביקור במוסך ביחס ל"מערכת שטיפה של גי.בי.", תקלה PO420. ביום 04.06.2004 הוזמן ממיר קטליטי. ביום 27.06.2004, טיפול ובנוסף נדרש תיקון בצינור הפליטה הקדמי, ושוב תקלה 420PO. ביום 30.11.2004 נעשה לרכב טיפול, עוד ביקור ביחס לרפידות ביום 20.02.2005, כאשר ביום 23.05.2005, נקרעה חגורת הטיימינג בעת נסיעה.

גם לאחר הטיפול המאסיבי שנערך לרכב לאחר קריעת חגורת הטיימינג, המשיך הרכב להידרש לתיקונים, תקלה 420PO חזרה על עצמה כאשר הרכב נכבה תוך כדי נסיעה. ביום 06.06.06 נדרשה החלפת "צמת חוטים ראשית למנוע". ביום 01.08.2006, שוב נכנס הרכב למוסך, נורת ניהול המנוע דלקה ונעשו תיקונים ביחס לצינור פליטה קדמי, מחשב מנוע, מחשב ECU להזרקת דלק ועוד.

גם לעין שאינה מקצועית ניכר, שאין מדובר בתקלות של מה בכך וכי בהחלט ייתכן, כי מנוע הרכב היה פגום.

מ"דו"ח ריכוז הטיפולים לרכב" עולה, כי רק במהלך השנתיים הראשונות ביקר הרכב במוסך כ- 13 פעמים, ממוצע של אחת לחודשיים. במהלך ארבע וחצי השנים שהרכב היה בבעלות ובשימוש התובעים, נרשמו כעשרים ביקורים במוסך. הרכב נמכר ביום 24.01.2007.

כל האמור לעיל מצדיק בהחלט מתן פיצוי לתובעים.